מיוחד לחצי הגמר: ריאיון עם תומר גינת

לראשונה מאז הגיע להפועל ת”א, תומר גינת יעלה ביום שני הקרוב לאחד המשחקים החשובים בחייו. ההיסטוריה, מונחת גם על כתפיו כשמאז שנולד – הפועל לא העפילה לגמר גביע המדינה. אז כמובן שדיברנו על המשחק הקרוב, אבל גם על החיים, השאיפות, התכניות לעתיד ועל תומר גינת, האדם שמאחורי השחקן.

“אנחנו מגיעים לחצי הגמר אחרי ניצחון מאוד חשוב בהרצליה. בכלל, אני חושב שאנחנו במומנטום טוב מאז הניצחון בגלבוע וכולנו נגיע יחד לארנה כדי לנצח את המשחק יחד עם התמיכה של האוהדים”, אמר גינת בשיחה עם צוות האתר הרשמי.

זה לא סוד שאחד החברים הטובים שלך הוא בר טימור, אתם מדברים על גמר אפשרי ביניכם?

מכבי ראשל”צ מגיעה בכושר מצוין למשחק הזה, וזה בהחלט הולך להיות קרב מעניין. אני נזהר מדיבורים על גמר, נצטרך לעבוד קשה כדי להגיע לשם.

“החיים מחייכים אליי”

לפני שלוש שנים, ארז גינת את החפצים מקיבוץ גשר הזיו והגיע לעיר הגדולה. תומר לא התקשה להשתלב בנוף האורבני התל אביבי, כשאוהדים רבים באזור צפון אבן גבירול פוגשים אותו על האופניים החשמליים או בטיול עם הכלבה טוויטי.

מה זיכרונות הילדות או הבגרות שלך מהפועל?

יש שני משחקים שאני במיוחד זוכר: שנה אחרי הדאבל בכדורגל ניצחנו בקרית אליעזר 0:2, אבוטבול וורמוט הבקיעו וזה היה אחד המשחקים הראשונים של הפועל שהייתי בהם עם חבר מהקיבוץ. המשחק השני, אמנם לא הייתי בו אבל התחושות עברו דרך הטלוויזיה זה הניצחון בדרבי בבית מכבי. החגיגות בסוף והמשחק עצמו עם כל האמוציות והאווירה, זה מראה לך על כמה אנשים הפועל משפיעה ביום-יום.

אוהדים עוצרים אותך? מה הם אומרים?

זה בעיקר בשתי סיטואציות – אחרי הפסדים גדולים או ניצחונות גדולים. התגובות נעות בין “גינת בוא בוא לפה! אתם ענקים תודה על הדרבי!”, לבין “מה עשיתם אתמול על המגרש ומה יהיה איתכם?”. אני אוהב את הקשר עם האוהדים, לפגוש אותם ולדבר איתם, זה חשוב לי וגם להם.

אתה מרגיש את העובדה שהפועל היא בבעלות חלקית של אוהדים?

אין לי הרבה מקורות להשוואה כי הפועל זה הדבר היחידי שאני מכיר. אבל אני חושב שקהל כזה, שמגיע לכל משחק ודוחף את הקבוצה בניצחונות הכי גדולים ובעיקר בהפסדים הכי קשים, זה משהו מיוחד שלא קורה בהרבה מועדונים בארץ. הפסדנו 30 הפרש בב”ש בתחילת השנה ואוהדים עמדו מחאו לנו כפיים ועודדו. זה מחזה מטורף.

“הפועל – בית בשבילי”

את הקיץ פתחה הפועל עם תקוות ורצון לעלות לשלב הבתים של ליגת האלופות בכדורסל. לצערנו, כבר בסיבוב הראשון הקבוצה סיימה את דרכה. “תמיד אמרתי שהחלום שלי הוא לשחק עם הפועל באירופה. דמיינתי את זה אחרת, ואני מקווה שבעתיד יהיו לנו הזדמנויות לעשות את זה טוב יותר”, הוסיף גינת.

השיח ביציע הוא שאנחנו נהנים ממך כל עוד אתה כאן, מה יש לך להגיד לאוהדים?

הפועל היא בית בשבילי, ולעולם אני לא אלך לשחק במועדון שמשחק באותה רמה, אלא רק לקבוצה שתאפשר לי להתפתח יותר מבחינה מקצועית ולהביא את הכישרון שלי למקומות גבוהים יותר.

אחרי הדרבי אתה צעקת את ה”יאללה הפועל” המסורתי במקום רביב, העברתם שרביט?

ממש לא. היה לי משחק טוב בדרבי, וברגע שסיימתי להתראיין רביב נתן לי את המיקרופון ואמר לי שהיום זה עליי. הוא נתן לי להרגיש טוב ועוד חותמת על זה שבאמת עשיתי משחק טוב. רביב הוא הקפטן שלנו, אנחנו מכבדים ואוהבים אותו, הוא נתן המון להפועל ועוד ייתן ואין פה עניין של העברת שרביט.

“בלעדיהם זה לא היה קורה”.

הפמליה של משפחת גינת כוללת את אבא איל, אמא איריס ובת הזוג נועה, שמלווים את תומר בבית ובחוץ. “לא הייתי יכול להגיע לאן שהגעתי בלי שלושתם”, הוא מעיד על עומק הקשר, “תמיד יש עם מי לדבר ולפרוק, עם מי לחגוג או להתאבל, וזה דבר שהוא מאוד חשוב לכל כדורסלן”.

מתי בכית לאחרונה?

בכיתי בבאזר ברבע הגמר בבאר שבע. זה לא היה ממש בכי, אלא יותר התפרקות עם דמעות. סיימתי את המשחק הזה עם אפס אנרגיה, אני חושב שאיך שהמשחק התפתח הייתי מתפרק בסוף בכל סיטואציה.

איך אתה מפנק את עצמך?

טיול ארוך עם טוויטי, שנינו יורדים לפארק לשחק, לטייל, אני שם אוזניות, שומע מוזיקה ומנקה את הראש.

מה הסרט האהוב עלייך?

חומות של תקווה מצא לאחרונה מקום מיוחד אצלי בחיים. זה סרט שמלמד המון על חברות בתנאים שהם לא רגילים, ומה זה להצליח לתת למישהו משהו ממך שהוא מעבר לחברות.

איפה אתה עוד עשר שנים?

זו שאלה שגם אני מחפש לה תשובה. אני רוצה להאמין שבמקום שיעשה לי טוב בלב, שאהיה שמח להיות בו, סיכוי לא רע שפה בהפועל.