“נלך למקום שהפועל רוצה להיות בו”

ג’רל מקניל מעולם לא עזב את הפועל. גם אם פיזית הוא שהה במהלך הקיץ הארוך בביתו, הוא ראה את עצמו חלק מהמועדון או כמו שהוא מגדיר את זה “הפכנו למשפחה לכל החיים”. אחרי פתיחת העונה, הבשילו התנאים, וג’רל חזר ללבוש אדום גם בהיכל קבוצת שלמה ולא באולמות השונים בשיקגו – שם התאמן לאורך הקיץ וחיכה להזדמנות המתאימה.

היה לך קיץ ארוך מהרגיל?

הייתי קצת יותר מדי זמן בבית (צוחק), אבל הגיע הזמן לעזוב ולהתחיל לשחק. נסעתי עם ארוסתי לחופשה ארוכה במקסיקו, דאגתי לקרן מקניל/אקר שעוסקת רבות בקידום אוכלוסיות חלשות בשיקגו כולל מחנה כדורסל, אירוע התרמה לקראת החזרה לבית הספר, מסיבה לילדים ותרומות לארוחות למשפחות נזקקות לקראת חג ההודיה. הייתי גם צריך לשמור על עצמי, אבל התעסקתי גם בדברים שלא קשורים לכדורסל. בסך הכל, אפשר להגיד שנהניתי מהקיץ הזה ועכשיו הגיע הזמן לעבוד.

וישר התחלת לעבוד

ברור. הגעתי לנמל התעופה וקורקי הסיע אותי לאולם. זה הרגיש לי טבעי, פשוט פתחתי את הדלת, נכנסתי לחדר ההלבשה ומשם לאולם. הפועל היא כמו בית בשבילי, וזו סיטואציה מיוחדת עבורי כי מעולם לא חזרתי לשחק שנתיים באותה קבוצה. בדרך כלל, זה קרה מסיבות טובות כי התקדמתי כלכלית ומקצועית, או שניסיתי להגיע ל-NBA. קיוויתי להישאר באריס סלוניקי אבל זה לא הסתדר, ומשם קפצתי לבאמברג ששיחקה ביורוליג אבל כשהם לא רצו אותי הגעתי להפועל. אני משחק כדורסל מקצועי זו השנה העשירית ואני חושב שזה הזמן ללכת בדרך שלי, ליהנות ולנצח. קודם כל לנצח.

זה אתגר גדול בשבילי לחזור לשנה שניה, ואני שמח לקחת את האתגר הזה. צעד אחרי צעד הפועל תלך למקומות שהיא רוצה להיות בהם.

מה התאים לך בנובמבר שלא עבד ביולי מבחינת המו”מ עם הקבוצה?

אחרי מה שהשגנו בעונה שעברה, ההנהלה והצוות המקצועי ניסו לבנות את הסגל מוקדם כדי לעלות לליגת האלופות וזה היה צעד נכון. הזרים שמגיעים צריכים לנחות מוקדם ולהתחיל את האימונים כבר באמצע אוגוסט. היו שיחות מהרגע שעזבתי והמו”מ היה קצת קשה לשני הצדדים, כי היו פערים. אבל בסופו של דבר מה שצריך לקרות קורה וחזרתי לכאן. אמרתי לכולם בסוף העונה שעברה שאני רואה את עצמי כשחקן הפועל. בסופו של דבר ויתרתי על הצעות שהיו לי וחיכיתי עד שתגיע ההצעה המושלמת מבחינתי, היה לי קל מאוד לחזור כי אני מכיר את העיר, את הצוות והשחקנים ומאוד נהניתי כאן.

והחזרה עצמה, איך הרגשת לפגוש את כולם מחדש?

אספתי לי חברים בכל מקום ששיחקתי בו. דיברתי לאורך כל הקיץ עם פרנקו, עם רפי ותומר וגם עם החבר’ה הצעירים כמו שחר (עמיר) ונועם (חסון) שבאו לפגוש אותי במשחק נגד הרצליה. עקבתי אחרי הקבוצה והתוצאות. ראיתי חלק מהמשחקים וממש שמחתי אחרי הניצחון במחזור הראשון. קיוויתי שזה יילך אחרת. הבסיס שלנו נשאר, וזה יכול לעזור לנו לבנות את עצמנו מחדש יחד עם ההגעה שלי ושל ריצ’י שהוא בחור טוב, שחקן וממה שאני מתרשם הגיע עם הרבה רעב להוכיח ולהצליח.

איך אתה רואה את עצמך משתלב בקבוצה?

אני אהיה אני. בזמן הזה, אני בטוח שזה מה שצריך. קודם כל מבחינה הגנתית, אנחנו חייבים לשמור טוב יותר וללחוץ את הכדור טוב יותר. בהתקפה אני כמובן אנסה להגיע לטבעת כמה שיותר, ליצור הזדמנויות לחברים שלי, להוסיף קצת אתלטיות במשחק של הקבוצה וליצור את “הביחד” הזה שכל כך תרם לנו בעונה שעברה. אני רוצה שנהיה קבוצה שמתקשרת, שמדברת ושעובדת ביחד. בסופו של דבר, יש פה שחקנים שכל אחד יכול לעשות 20-30 נקודות בערב, אבל כמו בעונה שעברה – מה שעבד לנו זו הקבוצתיות. כל שחקן עשה 12-14 נקודות בערב וככה אי אפשר לחסל שחקן אחד ולפגוע בנו.

איך האווירה בימים הללו בקבוצה?

כמו שאפשר לצפות ואולי כמו שהיא צריכה להיות. החבר’ה מדוכדכים קצת אחרי חמישה הפסדים רצופים, אבל מאוד דרוכים והאימונים מתנהלים בקצב גבוה ועם הרבה אנרגיות. כשאתה משחק פעם בשבוע ומפסיד ברצף, יש הרבה זמן בין משחק למשחק ומחכים למשחק הבא כדי להעיף את התחושה הלא נעימה ממך. זו עונה ארוכה, וגם בשנה שעברה לא התחלנו טוב אבל בסיבוב השלישי ונגד אשדוד היינו בלתי ניתנים לעצירה. נתחבר מחדש, ואנחנו נדאג שנשאיר הכל על המגרש בכל ערב וגם נדע לנצח משחקים.

ומסר לאוהדים שהתגעגעו אלייך?

לאורך הקיץ קיבלתי המון הודעות, כל תמונה שהעליתי באינסטגרם וכל ציוץ הגיבו לי וביקשו שאחזור. אז הנה, אני פה. חזרתי לשחק עבור האוהדים הכי טובים בארץ, שתמיד באים ומעודדים אותנו בכל מגרש בארץ. יחד איתם, אני בטוח שנהפוך את העונה. לשמחתי המשחק הולך ומתקרב וביום שני אנחנו מגיעים לראשל”צ. האמת? אני כבר לא יכול לחכות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *