מצע בחירות - רמי כהן

רמי כהן, בן 53 ,
 
משמש כיו"ר הקבוצה (והעמותה) בפועל כ 15 שנים וחבר הנהלה מיום הקמתה.
 
אנצל את העובדה שהגיע הזמן הזה אחת לשנתיים שצריך לכתוב מצע. אקח גם "סיכון" ולא אכתוב הפעם מה עשינו ולא אפרט  בצורה של משימות לשנתיים הקרובות. מרשה לעצמי להניח גם שרובכם כבר מכירים אותי ואת עמדותיי. אנצל גם את העובדה שלמרות שחל איסור להתראיין בתקופה שלפני הבחירות, כאן, אני יכול להגיד את דעתי לגבי התקופה החשובה שעוברת עלינו.
התקופה האחרונה היא (שוב...) תקופה מעניינת בהפועל ויש בה סוג של סוף עידן יש שיגידו עידן התמימות ויש שיגידו אחרת. אם להיות פחות דרמטי, אז לכל הפחות סופה של תקופה. עברנו לא מעט תקופות מאז הרס אוסישקין שהיה רגע קשה ומכונן לכולנו וללא ספק אולם ביתי הוא מקור לאמוציות לכל אוהד. סוג של בית לרבים מאיתנו. אז עברנו את תקופת ההקמה, את ההישרדות, את הדהירה בחזרה למעלה, הכנסת שותפים לפעילות, התבססות בליגת העל, חזרה לאירופה. ללא ספק עברנו הרבה. ביחד!
 
בחלק מהמקרים אני באופן אישי הלכתי בניגוד לאני מאמין שלי, כי ראיתי בתפקיד החשוב שאני עושה שליחות. אני שליח מטעם ציבור. כך בכל פעם שהרגשתי שרצוני שונה מרצון החברים, או יותר נכון החברים התקדמו צעד אחד לפני (וידוע לכל שלצד רצון אדיר להתקדם ולשפר ולנפץ גבולות, אני חובב עבר וכל צעד מהיר מדי אל המודרניזציה לוקח לי קצת יותר זמן מהאדם הנורמטיבי. בקרוב אולי אפילו אפתח חשבון פייסבוק...), בכל פעם שהרגשתי שזה המצב, הבנתי שתפקידנו ללכת עם רצון הרוב- כאשר הדוגמה הבולטת ביותר הינה המעבר ל 5 זרים ומעלה אשר תמכתי בו כשהבנתי שהרוב כבר שם-ברצון להביא תארים ולעשות וויתורים לשם כך ודווקא אני תקוע קצת מאחור.
לצד זה אני מאמין שתפקידי בעיקר ללמוד את האתגרים, לנתח יתרונות וחסרונות, בייחד עם חברי ההנהלה, לקחת החלטות אמיצות ולהביא אותם בפני החברים תוך ניסיון להתוות את הדרך של כולנו קדימה.
אז לקחנו החלטה אמיצה, כשהרגשנו שהגיע שוב הזמן לעבור תקופה. היינו אקטיביים כהרגלנו, לא חיכינו לרוח שתישא אותנו. והצבענו על העברת השליטה בקבוצה הבוגרת באופן שאנו איננו הרוב יותר. לקחנו סיכון כלשהו עבור סיכוי גדול הרבה יותר. בין היתר כי הבנו שוב שרובנו נמצאים במקום אחר, רובנו חושבים שהגיע הזמן לעשות עוד צעד קדימה מבחינה מקצועית, לעשות וויתורים מסוימים ומנגד, באמת להילחם על תארים.
הדבר הקשה ביותר זה לרצות את כולם. בלתי אפשרי. אז תמיד ידענו לקחת החלטות ולהוביל אך יחד עם זאת להבין שהתפקיד החשוב שלנו, זה שיקבע את קיומנו, הוא לשמור את כולם בייחד!
 
ידענו שזה לא פשוט, שזה שונה מכל מה שעשינו ב 16 שנים שלפני כן. שיש יתרונות אדירים ויש גם סיכונים. לפחות מבחינתי אחד הדברים שידעתי, שאנחנו חזקים, שמה שלא יהיה נדע להתמודד. ושלמרות הקשיים נדע לעמוד ולתת גב איתן, כולנו ביחד, לטובת ההצלחה של הפועל. קורים לנו המון דברים טובים ולצידם יש גם לבטים והחלטות קשות לקבל. זה נראה תמיד, שאם רק נצלח את ההחלטה הקרובה, נגיע לדרך שכולה טוב והתקדמות ושגשוג, למרות שכולנו יודעים שתבוא ההחלטה הקשה הבאה. אבל אם נמשיך להיות ביחד, נצלח גם אותה.
אז מה עושים עכשיו? איך מצליחים לגדול ובכל זאת נשארים הפועל.
כל אחד מאיתנו עבר ועובר שינויים. זה טבעי. גם אני עד לא מזמן לא הייתי יכול לשמוע או לחשוב על האפשרות לשחק שם. אחר כך התחלתי להפנים שהתקדמות שלנו מהירה מדי בייחס לתשתיות שאמורות להכיל אותנו, ושאולי אין ברירה אחרת כי בחרנו בהתקדמות הזאת ורצינו בה. וצריך להתפשר. ואסור להשאיר אוהדים שלנו בחוץ, בלי הזכות לעשות את הדבר החשוב בעולם מבחינתנו, לבוא ולראות משחק של הפועל.
אין מקום מבחינתי למילים טרמפיסטים, אוהדי כורסה או כל דבר אחר שמשווה בין אוהדים. אני מכיר אישית אנשים שלא דורכים במגרש אבל הפועל היא כל חייהם. ומכיר גם את אלה בגילי, שכמוני, לא יפסידו משחק של הפועל רגל או סל ומבין שמגיע את כל הכבוד וההערכה והתודה לכל אלה שהולכים עם הקבוצה את כל הדרך הארוכה מהשבי, אל המדבר ובדרך לארץ המובטחת (ולא, עופר לא "קילקל" אותי בדיבורים תנ"כיים. יש לנו תפיסות שונות לעיתים, לצד הרבה הסכמות. ואני מעריך את כל מה שהוא עושה ורוצה לעשות בשביל הפועל, ומבין שלקחנו החלטה ועכשיו הזמן לעמוד מאחוריה ושתפקידנו כרגע הוא לתמוך ולעזור וכן, גם להגיד את דעתנו להיות שותפים בהתוויית הדרך הנכונה כמו שידענו לעשות תמיד). אני גם מודע לזה שמבחינתי אפילו יש משקל גדול יותר לכל אלה שהלכו איתנו את כל הדרך ומבין שצריך גם לחשוב מה יקרה אם כל אלה שרוצים עכשיו לקנות מנוי, יסתפקו ב 5 משחקים בשנה. איך זה מסתדר עם הדרך שבא אנחנו רואים את הפועל, עם אולם מלא, גועש, מעודד? חששות תמיד יהיו, השאלה איך מתמודדים איתם.
בסופו של דבר אני נותן את המשקל הגדול ביותר לצורך שלנו לתת פתרון לציבור אוהדי הפועל שאוהבים את הקבוצה ורוצים לבוא ולראות אותה משחקת.
בתוך כל אלה החשוב ביותר מבחינתי הוא לא לוותר על התפיסה שלמועדון גדול כמו שלנו ולקהל נאמן כמו שלנו, מגיע אולם ביתי. יש איצטדיון לארסנל, לצלסי לווסטהאם וכו' וכולם נמצאים באותה עיר.
לכן, הדבר החשוב ביותר הוא הביטחון שבסופו של יום ייבנה אולם להפועל תל אביב שמכבד את גודלה ואת קהילתה. מרגע שנשיג את זה, מרגע שנדע בוודאות, באמצעות הסכם מחייב לבניית האולם שזאת הארץ המובטחת שלנו, שזאת המטרה הסופית ואנחנו בדרך אליה, הדרך היא האמצעי בלבד. וכאמצעי, כתקופת ביניים, נעדיף למצוא פתרון אחר, ששומר את כולנו מאוחדים ומונע מכל אלה מאיתנו, בכל הגילאים שקשה להם, את החוויה של לשחק שם.
ואנו מחפשים פתרון אחר, כבר תקופה. באמצעות המגרש בחולון, באמצעות אולם ארעי גדול, באמצעות שימוש במקומות אחרים כגון מרכז הירידים. בינתיים ללא תוצאות. אין שום מקום אחר ש"עושה שכל" או רלבנטי בינתיים. אז אם לא יימצא הפתרון האחר ויגיע היום שבו נדע בביטחון שייבנה לנו אולם משלנו, אזי לדעתי נצטרך למרות הקשיים המנטליים בעיקר, ללכת ולשחק שם, ביד אליהו. זה פתרון שלא ישאיר אוהדי הפועל בחוץ, זה פתרון שיראה שאנחנו מעריכים את ההשקעה וההקשבה ומבינים מתי צריך להתגמש ולתמוך. בנוסף לביטחון בבניית אולם עבורנו נרצה גם שייעשו התאמות באולם שיתנו לנו הרגשה ביתית כמובן. אז אולי אלה שמחכים כבר 3 שנים להזדמנות למנוי ייאלצו לחכות עוד קצת, אבל בדרך זו, אני מאמין שנוכל לצעוד כולנו. בייחד!
 
מלבד זה. בסופו של דבר אנחנו בבחירות לעמותה. והעמותה הזאת, מעבר להיותה בעלים של 19% מהקבוצה הבוגרת של הפועל תל אביב, עושה ותעשה המון דברים אחרים למען אוהדי הפועל ולמען חיזוק השם של הפועל בכל מקום אשר אפשר לעשות כן.
אז מעבר לקבוצה הבוגרת:
הרחבנו את מחלקת הנוער של הפועל תל אביב בכדורסל והפכנו אותה לאחת המובילות בארץ.
יש לנו אקדמיה לכדורסל.
יש לנו קבוצת פיתוח בליגה השלישית.
אנחנו בעיצומם של מספר שיתופי פעולה במחלקת הנוער שתביא לפריסה רחבה הרבה יותר של הפועל תל אביב ברחבי הארץ.
אנחנו מחזיקים כבר למעלה מ 10 שנים פרויקט למען ילדי פליטים בדרום העיר שמשלב חינוך, כדורסל ושיתןף בקהילה.
נרתמנו לפני כשנה לעזור ל"רצי הסמטה" ולקחת אותם תחת חסותנו תוף שהם הופכים להיות הפועל תל אביב "אתלטיקס"
קיבלנו על עצמנו להיכנס בנעלי אס"א תל אביב ולהגדיל את טווח הפעילויות שלנו לענפים נוספים על מנת לקרב עוד משפחות לדבר הנפלא הזה שקרוי הפועל תל אביב ועל מנת לחזק את העמותה ואת הקהילה, בייחד עם התמיכה והשיתוף של מרכז הפועל. יש אלפי משפחות שיש להם נציגים באחת מאותן פעילויות של אס"א באוניברסיטה ויש מתקן שנותן לנו עוד המון אפשרויות לגדול ולצמוח.
זאת העמותה שלנו ואנחנו רוצים לגדל ולפתח אותה ודרכה להגדיל את הקהילה שלנו ולתרום לחברה ולספורט.
אסור לנו לשכוח שזה חלק גדול מהאמונה שלנו וזה לא פחות חשוב מכל אספקט אחר, כולל הקבוצה הבוגרת שכולנו כל כך אוהבים.
 
מתנצל על כמות המילים הפעם, אבל חשוב היה לי מאוד להסביר איפה אנחנו נמצאים, איך אני רואה את הדברים ואת המטרות שלנו לעתיד ולהבהיר שלא ניתן לאף אחד לפגוע בתוכניות שלנו ובדרך שבה אנחנו מאמינים. העמותה שלנו הייתה ותמשיך להיות סיפור הצלחה שתפקידו להגדיל את הפועל תל אביב. הבאנו את עמותת הפועל אוסישקין ואת הקבוצה כמובן, מרגע השפל הגדול שלה ב 2007 למקום בו היא נמצאת היום. עם הרבה מהמורות והרבה יותר הצלחות. תנו לנו להיות מאוחדים ולהמשיך להצעיד אותה קדימה.